תנו לקיסר

תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאימפריאליזם את מעשיו.

אף אדם לא יוכל לשלול את קיומו של האימפריאליזם.

גם לא את קיומו של המין. אם כי עד הופעתו של פרויד היו כאלה שהתכחשו לו.

אין זה אומר שניתן לייחס את הכל לאימפריאליזם ולקודמו, הקולוניאליזם. כפי שגם אם קיימים ארוס ותנאטוס, ליבידו ודסטרודו, לא ניתן להטיל עליהם את האחריות על השפעת (אולי על האיידס).

השמאל מקבל את הגדרת לנין של האימפריאליזם ורואה בו שלב של הקפיטליזם. זאת התפיסה הקלאסית של האימפריאליזם. תפיסה זאת מאפשרת להבין את ה אימפריאליזם ש"התאבד" את אלנדה (Allende) בצ'ילי והחזיק בכנו בקובה את באטיסטא (Fulgencio Batista).

זה אינו מסביר את ההתפשטות הסובייטית לאחר מלחמת העולם השנייה. אופייה האימפריאליסטי אושר על ידי ההתמוטטות של המשטרים הפרו-סובייטיים במזרח אירופה לאחר ההתמוטטות במוסקבה. האם ההסבר לאימפריאליזם הסובייטי הוא בחיפוש אחרי שווקים? לא היה יותר הגיוני לראות בדיקטאטור הגרוזיני ממשיך דרכם של הצארים פטר הגדול ויאקטרינה הגדולה.

זה אינו מסביר את האופי הגזעני של האימפריאליזם הנאצי, האחראי לא רק לרצח העם של היהודים אלא גם לניצול של הפולנים, כשייכים לגזע נחות, מסביר כיצד פעלו הבריטים להקמתה של אורוגואי, כמדינת מחיצה בין ארגנטינה וברזיל. לא את מלחמת פאראגואי, העקובה מדם.

חייבים להבחין בין האימפריאליזם הקלאסי ודגמים אחרים של אימפריאליזם והלאומנות השוביניסטית, המודגמת על ידי רצח העם של הארמנים במהלך מלחמת העולם הראשונה. חייבים להבחין בין האחריות של ממשלת המטרופוליס וזאת של הממשלות המקומיות, גם אם אלה עוצבו לפי הוראות מבחוץ, כי היה להן חופש פעולה וחופש רצח.

חשוב לעשות כך כי אחרת אנו מנקים מאשמה ומאחריות את השלטונות התורניים. אנו מעניקים להם כסת"ח למערומיהם המוסריים והפוליטיים. אנשי הצבא אשר ניהלו בארגנטינה את ה"מלחמה המלוכלכת", סמכו על הממסד הרפובליקני בארה"ב, אותו ממסד שהיה מאחורי הפיכת פינוצ'ט בצ'ילי. והם צדקו, לכל הפחות עד המשטר הדמוקרטי של קארטר. אבל להטיל על האימפריאליזם האמריקני את האחריות על שלושים אלף הקורבנות של הטרור המדינתי הוא להשאיר את ה רצח בלי חתימה. בצורה דומה, באותה מדינה איסבל מרטינס והשר לופס ריגה (Isabel Martinez, Lopez Rega) היה להם קשר עם ה A.A.A. (קבוצה ימנית כעין צבאית) וגל הטרור הקודם. אותם אנשי צבא האחראים ל"מלחמה המלוכלכת" הם אלה שפתחו במלחמת פוקלאנד (Falkland, Malvinas) בהסתמך על גיבוי אמריקני (צפוי ?). הם אחראים למותם של הטירונים המסכנים, קורבנות חפים מפשע של ההרפתקה. הם וראש ממשלת בריטניה, גברת תאצ'ר, שזכרה לא יכול למוש מתודעתנו ההיסטורית. לפי הכרוניקה היא החליטה אישית על הטבעתה של ספינת המלחמה "בלגראנו" על מאות טירוניה, כאשר הייתה כבר בדרכה החוצה ממי האיים. מעניין שה"שמאל" לא גינה את גברת תאצ'ר, "אשת הברזל" ריאקציונית, שהחליטה במודע ובמכוון על מותם של הטירונים המסכנים באותה עוצמה בה התקיפו את הישראלי שרון על הרציחות בסברה ובשתילה שבוצעו על ידיה פלנגות הנוצריות. ברור, שרון היה ישראלי ולכן אשם.

מלחמת פוקלאנד - מאלווינס היא דוגמה לכך שלפעמים יש יותר מאשם אחד. כיבוש המלווינאס (Malvinas) היה מעשה מובהק של אימפריאליזם קלאסי, חשוף, גלוי וחצוף. יש אנציקלופדיה שמציינת את מאות הקילומטרים שמפרידים ביניהן לבין חוף היבשה (=לא שייכים לארגנטינה). האנציקלופדיה אינה מציינת כמה אלפי קילומטרים מפרידים ביניהם לבין איי בריטניה. ב 2003 היו בהם שלושת אלפים מתיישבים (רק שני שלישים ממוצא בריטי) וכמה אלפי כבשים. מי שכותב סבור שהפינוי של שמונת אלפים מתיישבים יהודים מרצועת עזה היה מעשה נכון, אך אינו יכול להבין את זכויות ההתיישבות על המאלווינס, שנתפסו על ידי כיבוש. איני יכול להבין את התמיכה בבריטים של דעת הקהל האירופית. הקולוניאליזם קיים רק כשמדובר בישראלים ולא בגזע העליון בריטי?

שתי הממשלות ניסו להרוויח מהמלחמה. גם החונטה הצבאית בארגנטינה שניהלה את המלחמה המלוכלכת וגם המשטר השמרני הריאקציוני שהפך את האבטלה לירושה רצו לרכוש מחדש את הפופולאריות שאבדה להם. החונטה הפסידה במלחמה ואיתה הפסידה את השלטון. מה שלא הופך את גברת תאצ'ר לאלופת ההומאניות. 323 מלחים ארגנטינאים טבעו באונייה Belgrano. איני זוכר תגובות מול מספר כזה של קורבנות. אולי בכלל לא היו? העיתון הסנסציוני "סאן" (Sun) פרסם מאמר בו הוא שיבח את "הבחורים שלנו" (our lads). כיצד פרסמו את ה פעולה הישראלית בג'נין?

ברור שבפוקלנד נהרגו "סתם ארגנטינאים" ואילו בג'נין "ערבים מסכנים", אשר גם אם הם טרוריסטים ורוצחים, צודקים תמיד באשר הם ערבים. יש לעשות צדק ולציין שבמלחמה לא מתו רק 649 ארגנטינאים אלא 258 אנגלים (יותר מאשר כל הקורבנות הישראליים - חיילים ואזרחים - במלחמת לבנון השנייה). אבל גברת תאצ'ר ניצחה בבחירות. בין היתר כי לא אפשרה סיקור עיתונאי תוך שימוש בלאומנות האנגלית, כאשר המלחמה לא הייתה אלה הגנה על רכוש של קניין אימפריאליסטי מול משטר "לאומני" שמצא במלחמה את המפלט האחרון לנבזותו.

מושר השכל. אפשר להיות קולוניאליסט, אימפריאליסט ורוצח. יש למנוע את נוכחות העיתונות.

מפקד הכוחות הנוצרים שהיו אחראים ישירות לטבח בסברה ובשתילה היה אלי חוביקה, שאחר הטבח המשיך ללא בעיות את פעילותו במדיניות הלבנונית. וועדת חקירה ישראלית הטילה את האחריות על אריק שרון. אלי חובייקה "הקדוש" חי באריכות ימים, כסוכן סורי, עד שנפל, קרבן להתנקשות ב 2002. מוסר השכל. אפשר להיות רוצח וסוכן סורי. מה שלא מומלץ הוא להיות ישראלי.

העיתונאים הזדרזו להאשים את הישראלים. אף אחד לא זכר שיומיים לפני זה נרצח הנשיא הנוצרי של לבנון, באשיר ג'ומאיל. אף אחד לא מיקם את סברה ושתילה בהקשר של מאה אלף ההרוגים במלחמות האזרחים בלבנון. אף אחד לא האשים את הכיתתיות הדתית : מוסלמים מול נוצרים, סונים מול שיעים ודרוזים. היה הרבה יותר קל ליחס את הרציחות Made in Lebanon לישראלים ולאימפריאליזם האמריקני.

לאיזה אימפריאליזם בדיוק ניתן לייחס את עשרות אלפי ההרוגים בדיכוי האחים המוסלמים בסוריה על ידי חאפז אל אסאד?

יש למצוא את האחראים. לא רק למען ההיסטוריה ופסק דינה. לא רק הפוסט מורטם (Post Mortem) האבחנה לאחר המוות. גם הדיאגנוזה.

להאשים את האימפריאליזם בכל, הוא, מבחינה אינטלקטואלית, נוח מאוד, אבל מעוות את הראייה. הפלישה לעיראק הייתה תשובה אבסורדית למצב הזוי. יהיה אבסורדי לא לחשוב בהקשר של עיראק על אינטרסים של חברות הנפט. אבל המנהיג שהופל אינו דומה להו צ'ין מין וגם לא לקאסטרו.

סדאם חוסיין היה אחראי למלחמה עם אירן (באישור אמריקאי) ולטבח הכורדים והשיעים. מי שמתגעגע ליציבות תחת המשטר טועה בהרבה. כי היציבות הייתה תוצאה של הטרור ולא של ההסכמה כמו היציבות שבאה לספרד אחרי מלחמת האזרחים. מיליון הקורבנות של המלחמה היו משכנעים, כמו מאות האלפים של קורבנות חוסיין.

אם מה שבא אחר כך היה רצח הדדי בין סונים ושיעים, אין הדבר נובע מחסרונותיה של הדמוקרטיה, אותה לא הכירו ולא מהאימפריאליזם. אנו, ההומניסטים, חייבים להכיר שהכיתתיות העדתית דתית משחקת את תפקידה הרצחנית, כפי שהלאומנות השוביניסטית מילאה את תפקידה בהרס יוגוסלביה לאחר מות טיטו. האימפריאליזם משחק כאן את תפקיד שוליית הקוסם ששחרר כוחות עליהם אינו יכוך להשתלט. איזה כוח כלכלי בעולם הניא-וליברלי עשוי להיות מעוניין בשריפת שדות נפט?

השנאה בין הכתות ראשיתה בהתהוות האסלאם והיא קודמת באלף שנים להקמת ארצות הברית. סדאם חוסיין רדף את השיעים וכעת הם מתנקמים, באישורה של הרפובליקה האסלאמית של איראן העושה להעכרת מי הנהר כדי לדוג את רווחי הרצח. ברגע זה על ההומניסטים לשאול את עצמנו מה עדיף. שהאמריקנים יישארו, או יעזבו וישאירו את העיראקים לחסדיהם של עצמם ושל האיראנים ? החסד אינו מצוי באזור.

לפני כמה ימים ראיתי תוכנית טלוויזיה. חשבתי בהתחלה שזאת תוכנית היתולית, כי הדובר היה שחקן. זה הסביר שהיהודים אחראים למאבק בין שיעים וסונים. כנראה אינו שומע חדשות אלא תוכניות בידור. אם כי גם הומר סימפסון היה מסתייג מקביעותיו.

בעשרות השנים ה אחרונות אנו עדים לתופעה חדשה. התפשטות איראן המציגה את עצמה כרפובליקה אסלאמית. זאת אומרת מדינה שהיא בו זמנית אידיאולוגיה דתית. כפי שברית המועצות הציגה את עצמה כמעצמה וכאידיאולוגיה, דבר שלא הקשה עליה להתפשט לאותם הכיוונים אליהם התפשטו הצארים ולהתקשר למשטרים שלא הייתה בהם שום אורתודוקסיה סוציאליסטית.

איראן שואפת להיות מעצמה גרעינית. אחמדינג'ד משחק את דוקטור Strangelove. הוא אנטי -ישראלי, הדוגל ברצח עם ותומך כלכלית במכחישי שואה. לעתים נראה כדמות של קומיקס. אבל אינו כזאת. מצטלם עם צ'אבס ופידל, כאילו בברית אנטי-אמריקנית. אבל הוא למעשה מנהיג של תנועת התפשטות של אימפריאליזם מסוג חדש.

בכל זאת אין לו הרבה חברים. אבל רוכש ידידים בלתי צפויים. בסוריה יש משטר של בע"ת, מפלגה "סוציאליסטית" פן-ערבית וחילונית. לאחר מותה ללא עת של הבע"ת העיראקית נשארה הנציגה היחידה באזור. רצוי לזכור שסדאם חוסיין הוא אשר יזם את המלחמה באיאטולות של איראן ושחאפז אל אסאד, אביו של הנשיא הנוכחי הוא אשר דיכא בדם ואש מרד אסלאמי בחומס. הרפובליקה האסלאמית של איראן כורתת ברית עם הרפובליקה החילונית של סוריה. היא תומכת בפונדמנטליזם השיעי של חיזבאללה בלבנון ובפונדמנטליזם הסוני של החמאס ברצועת עזה. הכול במסגרת שאיפות ההתפשטות שלה.

מוסר השכל : לא מספיק להגיד "אימפריאליזם יאנקי" כדי לפענח את העולם