אני מעתיק סיפור זה לעיונם של אחיי היהודים בתנועות האנטיציוניות ה.ר.
שנים היו: סאלאי הוֹלנדר ואלכסנדר פּירסט.
בראשונה – מוסרים העתונים – נחקר סאלאי הולנדר. נולד ביום פלוני ובשנה פלונית, נשוי, בן בלי דת.
– לאיזו דת השתייכת אחרי הלידה? – שאל היושב־ראש.
– הייתי יהודי.
כך ענה: “הייתי יהודי”…
ולהלן:
סאלאי אמר:
– המפלגה ציותני לשוב הביתה,ּ להונגריה.
היושב־ראש: מדוע אתה אומר: “הביתה”?
– הלא אזרח הונגרי אנכי – ענה סאלאי מתוך הכרה עצמית.
היושב־ראש: הונגריה אינה מולדתך.
– אני נולדתי בהונגריה ושפת־האם שלי הונגרית.
– אין לך מולדת ופחות מכל הרי הונגריה מולדתך! – חותך היושב־ראש נמרצות.
ובעוד שעות מספר, בהיות העניבה על צווארם, צעקו:
– תחי הונגריה הקומוניסטית!..
אבל, אחי היקרים, שאינכם רוצים להיות אחי, גם הונגריה הקומוניסטית לא תאהבכם ביותר. אתם חותרים לגאול עולמות השוטמים אתכם; השוטמים אתכם אחרי הגאולה לא פחות מאשר לפניה. “אין לכם מולדת!..” העמיק לומר היושב־ראש. האדמה המאדיארית, שבה נקברתם על כרחה, סולדת מכם. מצבכם הטבעי היה אך בשתי השעות האיומות הללו, בהן תלויים הייתם בין שמים וארץ. כי תלויים אתם, אחי הקדושים, שאינכם רוצים להיות אחי!
***
גרשון שופמן (בלארוס 1880 - ישראל 1972 )
נחשב לאומן הסיפור הקצרצר
Comentarios