ציפור האש - קעהאס קליגער

א.

צל

השנאה והטבח,

בצל

אתמולו של עולם שנסדק,

ציפור האש

ניצבת וחולמת.

מקורה

רוצה לנקר בשמיים,

ציפורניה

כמהות לדמם את הארץ.

בצל

שקיעת העולם,

של ליל העולם האיום,

הציפור הבוערת

ניצבת וחולמת.

שייחנק

הקול,

שתיבש היד

שבצל

שנאת עולם

מעירה את הציפור

החולמת

על רצח,

על אש

ועל חורבן

ב.

מה תעשה?

רוחות האש

יחטפו את חיוך ילדך.

שמשות דקורות

יחטפו את עיני ילדך.

הסתווים

המתערפלים בעשן נמוך,

המאפילים את העצים,

את המחיצות,

את הזכוכיות,

את האח הבוערת

יחטפו את שמחת ילדך.

מה תעשה?

הסתווים הקמלים

יחטפו את לבב ילדך.

מה תעשה?

אהה! מה תעשה?

ואתה ואני

רואים את הסתווים,

רואים ומרגישים,

מרגישים ושותקים,

שותקים וגוועים.

**

קום.

קום לך.

נלך מהר לפזר את הסופות,

את העשן.

נלך ונדרוך את הסתווים הבוערים.