האם לצפות לפריחת האנמונות?

לשירלי, שעזרה לי לפתור.

החליטו לעזוב את המקום. המשפחה התארגנה. הכל היה מוכן. הוא היה צריך להכין את המזוודה האחרונה.

חשב שכדאי לקחת כמה כלים מהמסגרייה. שיהיה!

פגש עוד אדם. עולה חדש. גם הוא רצה לקחת כלים וחפצים מהמסגרייה.

כלי מתכת ארוכים. שראשית החלודה ניכרת כבר בהם.

בשביל מה.

בשביל מה לסחוב את כלי המתכת המחלידה.

האם ברזל נחוץ לו ולמשפחתו.

נכסי צאן ברזל אמרו. כי הברזל אינו פוחת ונפחו נשמר. אך הרי כאן הברזל הולך ופוחת, הולך ומחליד.

לא. ייקחו אחרים מהברזל. יעמיסו על רכבם. ויכבידו על מסעם.

התחיל ללכת.

מאי -שם שמע קול.

קול חדגוני, אפור. אך סמכותי:

"אין לצפות לפריחת האנמונות. זה זן נדיר"

ושוב

"אין לצפות לפריחת האנמונות. זה זן נדיר"

מי בעצם משמיע את ההצהרה, הנשמעת בחלל וההופכת לקביעה קיומית. לקראת יציאה לדרך עם משפחתו.

הAnemone איננה אלא הכלנית. Anemona Coronaria זה שמה הלטיני, המדעי של הכלנית.

הAnemone זה גם שמה היווני. הגזור מAnemos - רוח.

האנמונה היא פרח הרוח.

אך על איזה רוח חשבו היוונים? על זאת שנושבת מארבע כנפות הארץ? או על זאת השוכנת בלב האדם, כל עוד הוא חי?

המילון היווני מכריע: תופעת הטבע.

אבל anima הלטינית משמע אכן רוח, אך גם נפש, נשמה.

האנמונה הלטינית היא גם פרח הרוח ופרח הנפש.

ממנה עשו זרים, כתרים, עטרת פרחים Anemona Coronaria.

עטרת פרחים לכלה החסודה, פרחי כלנית לכלה.

והנה:

אין לצפות לפריחת האנמונות.

האין לצפות לפריחת הנשמות.

האם זן נדיר היא הנפש?

האין לצפות עוד לפריחתו.

והרי כבר עכשיו, ולמרות סמכותו של הקול המכריז, פורחות הכלניות.

מרגישה האדמה את העונה המתקרבת.

פורחים עליה פרחי הרוח, פרחי הנפש. האנמונות, הכלניות.

הן כבר פורחות.

אולי הן גם כלות, הכלניות, אך הן עדיפות על הברזל.