דמיין בטירת הגמד

מעבר לנחל - שדות של אספסת.

מעבר לאספסת ברכות הדגים.

בתוך הברכות אל על מתנוססת,

טובעת בגומא, טירת הקסמים.

טירת הקסמים לקיבוץ לא שייכת,

גם לא לקיבוץ השכן.

טירה זו, בירה, כנראה, של ממלכת,

ממלכת גמד הירדן.

דמיין כך חשב ונסע על אופניים

בשביל המוביל לטירה.

לשער הגיע. זה היה בין ערביים.

לפתע נשמע קול שירה.

נחבא לו דמיין בין הסוף והגומא.

גמד קט עבר את הסף,

נכנס לטירה ודמיין, ללא אומר

עבר ונכנס אחריו.

זימר הגמד מנגינה מסולסלת,

ניגש אל ארגז האוצר,

פתח. ודמיין לא ראה כזה פלא:

זהב, יהלומים וענבר.

חייך הגמד למראה אוצרות אלה

מול זוהר יהלום וזהב,

מול לובן פנינים, מול ספיר גדוש התכלת.

סגר, התפשט ונשכב.

ותכף נרדם, כמו עייף מן הדרך.

דמיין התקרב לאוצר.

פתח והביט. לא ידע מה הערך

של כל הנוצץ היקר.

אחר כך יצא וסגר את הדלת.

ואבן אחת לא לקח השובב?

- מכל האוצר - כך אמר לי הילד -

לקח רק ברק בעיניו.

חנוכה תשמ"א