דוגמן – תמוז תשס"ב

א.

הוא חשוף. כמעט עירום מלא -

רק תחתונים צמודים לחלציו.

והתנוחה זרה היא במקצת

לדוגמן בעמוד מרכזי בעיתון.

רגליו שרועות על האדמה

ורק גוו זקוף. ראשו מוטה אחור.

גם זרועותיו מושלכות לאחור.

דוגמן - בן שש עשרה?

בעמוד הראשי בעיתון.

בספר יחזקאל הנשים מבכות את תמוז.

ותמוז בשומרית הוא דומו – זי,

הבן הנאמן, הבן החוקי, הבן הנכון.

תמוז שירד אל התופת בסופו של הקיץ החם

ויקום באביב לתחיית עלומים.

ביוון הם קראו לו 'אדוניס'

בשם כנעני – או עברי - האדון

יפה היה אדוניס להפליא

עד שאלת האהבה אהבתו.

מה הביא את תמונת הדוגמן לעיתון,

בחודש בה הנשים מבכות את האל

שירד לתהום?

בכ"ד בתמוז, בארבעה ביולי

במניין הגויים שמעבר לים התיכון?

לא. הוא לא אדוניס צעיר הצעיר

- מלאו לו שש עשרה?

אפרודיטה איננה אתו.

נשים לב לפרטים

הצעיר מרים את ראשו

וגומא מים מבקבוק מפלסטיק

ביום שמש של קיץ עוין.

את אדוניס הדוב הרגו,

אלפי כלניות הנצו מדמו.

תחת שמש הקיץ של תמוז

הוא ניצל מהדוב

ומת מצימאון.

ב.

מי אתה, מה שמך באמת

הדוגמן בעירום בעיתון?

ג'יבריל? פאוזי? עדנאן?

אולי יוסף אתה, כמו יוסף הצדיק

של הסורה השתים עשרה בקוראן.

שהיה כה יפה שהנשים

פצעו אצבעותיהן בקולפן הפרות

אך עמד בפיתוי של אשת הנגיד.

הדוברים בשם האלוהים הרחמן והרחום,

אלוהי אברהם ישמעאל ויוסף,

ציוו עליך מוות בשם אלוהים.

שלחו אותך לגדר, ורעך אתך.

התגליתם. עם בוקר יצאתם

מאזור החממות.

ידיכם מורמות. בחרתם בחיים

וזנחתן את שבעים ושתיים הבתולות

כעת, תחת שמש תמוז

ממלא את מקומן של בתולות

הקצין הישראלי הרחמן.

מעיין סלסיבילה אינו כמובן באזור.

תחת זאת, הקצין מטפטף בגרונך

טיפות מבקבוק פלסטי שקוף.

הוא הכובש הנאור המיטיב עם שליחו של שאול.

יא ג'יבריל יא פאוזי! יא אבני!

יא יוסף! יא יוסף !

אין כובש נאור!

אין רצח משחרר!

הכיבוש הוא כיבוש, הוא כיבוש, הוא כיבוש!

הרצח הוא רצח, הוא רצח, הוא רצח.

אין אור אפל, אין רוע משחרר.

בדיאלקטיקה הזאת - אל שווא מוכה טירוף -

הכיבוש בורא רצח,

הרצח בורא כיבוש,

ואל השקר בורא חושך מאור.

תמוז, אל הצומח, ירד אל התופת וחזר

ואדוניס חזר ממותו בהנץ כלנית אדומה.

אלים אחרים של צמיחה ואהבה.

ג.

והאיש, המפקד, הגייס, הפעיל

ששלח אותך אל המוות... או אל הכלימה,

שיעד לך גורל של פיסות בשר

בפלסטיק שחור,

היכן הוא עכשיו?

הוא בילה את לילו לבדו?

לא חיכה לבתולות?

לא האיץ את דרכו לפניו ,

להקדימך ולבוא.

אל תדאג לו.

כל כלב יומו גם יבוא!

במעגל האינסופי של הרצח

הוא יתפוס מקומו.

ואתה? מה יהיה בסופך?

יא ג'יבריל! יא פאוזי! יא אבני!

יא עיני! יא יוסף!

אולי תחכה עוד שנים ארוכות לפגישה

עם שבעים הבתולות.

שנות חיים ארוכות.

תגלה שיש גם בעולם

נערות,

השמחות לתמוז

המחכות לשובו

מהכלא – שעדיף על המוות.

ואחת תחכה לדוגמן

הפרטי, המיוחד

ואליה תבוא

באחד מימי חודש תמוז

או בחודש אחר,

כרצונו של האל

הרחמן, הרחום

שברא את האור.

---

תמונה