שורות אלה נכתבו כאשר הייתי בתנועת נוער ולתנועת הנוער שבה הייתי חבר. אני מקווה שידברו אל כל קורא עכשווי.
אנו יודעים על גן העדן האבוד. מזמן הוא אסור לאדם ושמור על ידי מלאכים שבידיהם שלהבת-יה.
הוא אסור לו מכיוון שאיננו גן העדן שלו. מישהו אחר עשה אוותו למענו, בעידן רחוק. מכיוון שלא היה שלו התחייב האדם לקו התנהגות, כדייר בביתו של הזולת: לא אפתח את תיבת פנדורה, לא אשא מעל לכוכבים, לא אחקור את האמת, אשר בקרקעית הבאר, מעבר לגדר, התוחמת את גן העדן.
גן העדן היה מושלם אך האדם בלתי מושלם. רצה ללכת אל מעבר לגדר, להכיר את הצד הנסתר של הירח.
לכן איבד את גן העדן. גן העדן שלא היה עשוי לפי מידת האדם. מאותו רגע שבו האדם איבד את גן העדן, הוא מחפש את שבילי החזרה, את המנהרות הסודיות החודרות מתחת לגדר, את משחת הקסמים שתהפוך את האדם לבלתי נראה ותאפשר לו להתחמק משמירת המלאכים.
אבל אין דרכי חזרה לגן העדן האבוד. יש מי שקופץ אל התהום ויש מי שסבור שמעבר לתהום נמצא גן העדן. אבל אף אחד לא חזר מן התהום.
אין דרכים לגן העדן.
בחיפוש אחרי הדרך לגן העדן האבוד שמעבר, ניצב האדם נבוך מול דרכי ההווה.
גן העדן של האדם נמצא לפניו. זהו גנו. יבנה אותו בידיים לא אמונות, בעיניים שאפתניות ומוגבלות. לא יהיו שם עצים, אלא אלה שהאדם ישתול ולא בעלי חיים אלא אלה שיביית. לא יהיה גן העדן המושלם, לא יהיה גן העדן האבוד. אבל האדם יהיה מוגבל רק על ידי מגבלותיו. יהיה בביתו, עשוי לפי מידתו, לפי מידת האדם.
חופשי לרדת מתחת לרימה ולעלות מעל לכוכבים. חופשי לבנות את גנו לפי דרכו.
לא יהיה גן העדן המושלם. האדם יקים אותו לפי מידת פגמיו, בשגיאות ומתוך טעות אופטית.
יבנה מגדל ויהרסנו לאחר מכן, מתוך אשליה של שלמות.
לא יהיה גן העדן האבוד. זה יהיה גנו של האדם. דור אחרי דור יקימו את המגדלים הפגומים. דור אחרי דור יחזקו את המגדלים הנוטים ליפול, כדי להגיע השמימה.
אף אחד אינו מבטיח לנו את הבעלות על גן העדן. אף אחד אינו מוכר בתשלומים חלקות בגן העתיד ומושבים בחלליות הגלקסיה.
אך גנו של האדם נמצא לפניו.
コメント